אודות יום האחדות
יום אחד.
365 ימים בשנה.
רעיון שמחבר אנשים.
מה קורה כשאנשים בוחרים להיות יחד?
יום האחדות נולד מתוך האבל הלאומי על הירצחם של איל יפרח, גיל־עד שער ונפתלי פרנקל ז"ל, ומתוך תחושת האחדות שנוצרה בין אנשים שלא תמיד נפגשים. זכרם של שלושת הנערים נותר שזור ברגע שבו חברה שלמה עצרה, חיפשה והתלכדה סביב תקווה אחת.
מה שהחל ברגע של כאב הפך עם השנים ליום שמזכיר לנו את הכוח ואת המסוגלות של החברה בישראל להתלכד, להתקרב ולפעול יחד - גם בשעה של מחלוקת וגם כאשר המציאות מאתגרת ומפצלת. בכל שנה, הרעיון הזה מקבל חיים דרך מפגשים, יוזמות ופעילויות שמחברות בין אנשים, ופותחות את הדלת לכל מי שרוצה להיות חלק.
אינספור דרכים לחיבורים.
ביום האחדות, הרעיון הופך למציאות. בתי ספר פותחים מרחב לשיח מכבד, משפחות, תנועות נוער, סטודנטים וקהילות יוצרות זמן להיות יחד, רשויות מקומיות מחברות בין תושבים, וארגונים ויוזמות מפגישים אנשים שבדרך כלל אינם נפגשים. הפעילויות שונות זו מזו, אבל בכולן עומדת אותה בחירה: לעצור לרגע, לפגוש, להקשיב וליצור משהו משותף.
מה שהתחיל במפגשים בין אנשים שונים צמח עם השנים לתנועה רחבה בחברה הישראלית. יום האחדות הפך לחלק משמעותי מהמרחב הציבורי בישראל, ובשנת 2024 עוגן בחקיקה כביטוי להכרה בחשיבותו ובמקומה של רוח האחדות בחיים בישראל.
היום מצוין בתאריך אחד בלוח השנה, אבל הפעילות וההשפעה שלו נמשכות לאורך כל השנה.
מסע של ביחד
מתחיל כאן
כשהמושג "אחדות" מקבל פנים
יום האחדות הוא מיזם הדגל של עמותת יום האחדות ונקודת השיא של הפעילות השנתית שלה. היום נולד מתוך ההבנה שבמציאות של ריחוק, אי־ודאות ואתגרים משותפים, הצורך בשייכות, בקהילה ובתחושת יחד עמוק מתמיד - בישראל ובקהילות היהודיות ברחבי העולם.
באמצעות זהות, מסורת ותרבות, יום האחדות יוצר מרחבים של מפגש ומעודד אופטימיות, מסוגלות, חוסן ותחושת שייכות. מתוך ההבנה שכאשר אדם מרגיש שייך ובטוח, הוא יכול לחזק את משפחתו; משפחות מחזקות קהילות; וקהילות חזקות בונות יחד חברה ולאום חזקים יותר.
ביום הזה האחדות מקבלת פנים: של אנשים, משפחות וקהילות שבוחרים להכיר, להקשיב ולפעול יחד - וליצור מרחב שבו השונות היא ברכה, והשייכות היא מקור כוח.
מעגלים של אחדות
אחדות אינה מתקיימת במרחב אחד בלבד.
היא נעה בין המעגלים שמרכיבים את חיינו ומקבלת משמעות אחרת בכל מעגל שאליו אנחנו שייכים מהמפגש האנושי הקרוב ביותר ועד לקהילה, למדינה ולקשרים שחוצים גבולות.
אחדות אישית
האחדות מתחילה ברגע שבו אנחנו מצליחים לראות את האדם שמולנו, ולהכיר בעולמו הייחודי, גם כשהוא שונה משלנו.
אחדות בחינוך
בכיתה נפגשים תלמידים שונים זה מזה. שיחה פתוחה ופעילות משותפת הופכות את ההבדלים לסקרנות.
אחדות ברשות המקומית
תושבים משכונות שונות נפגשים סביב מטרה אחת. הרשות פותחת את המרחב, והקהילה ממלאת אותו.
אחדות ארצית | לאומית
ביום האחדות מדינה שלמה עוצרת כדי להיפגש. בתי ספר, ארגונים ומשפחות בוחרים במה שמחבר.
אחדות בינלאומית
קהילות יהודיות בעולם מצטרפות ליום האחדות. המפגש בין ישראל לתפוצות בונה זהות משותפת.
שני נדבכים,
רעיון אחד
אחדות מתחילה במה שאתם עושים
יום האחדות הוא אירוע השיא של הפעילות השנתית, והוא פועל בשני מישורים משלימים:
פרס אחדות ישראל
הוקרה לאנשים, ארגונים ויוזמות שמובילים מהלכים משמעותיים לחיזוק האחדות והחוסן החברתי בישראל.
אירועים ויוזמות בשטח
עידוד והעצמה של פעילויות שמפגישות אנשים וקהילות, ומעודדות היכרות, הקשבה ופעולה משותפת, בארץ ובעולם
פרס אחדות ישראל הוא אחד
הביטויים המרכזיים של יום האחדות.
הפרס מוקיר אנשים וארגונים שהופכים את רעיון האחדות לעשייה - ומקדמים חברה שיש בה יותר שייכות, אחריות, חיבור ויכולת לחיות יחד.
אירועים שמחברים
אינסוף דרכים להיות חלק
מיזם שהתחיל בנקודת זמן אחת צמח עם השנים להיקף רחב בישראל ובקהילות היהודיות ברחבי העולם:
מיליון+
משתתפים בישראל בשנה
700,000
בקהילות היהודיות בתפוצות
850
מיזמים בישראל ובעולם
כ-200
ערים ב-30 מדינות בעולם
מאות יוזמות מביאות את רוח יום האחדות למקומות שונים, לקהלים מגוונים ולמציאויות שונות.
כאן תוכלו להכיר חלק מהאירועים והיוזמות שממחישים איך רעיון אחד יכול לקבל אינספור פנים ולהפוך למפגש, לשיחה ולעשייה משותפת.
למצוא את הפעילות הקרובה אליכם
מגוון מפגשים ויוזמות ברחבי הארץ - בוחרים, מגיעים ולוקחים חלק.
המסע נמשך
ואתם חלק ממנו
אחדות מתחילה במה שאתם עושים ויש דרכים רבות להפוך לחלק ממנה
יום זה לא נועד לצפייה מהצד. הוא מזמין אתכם לפתוח דלת, להכיר אנשים חדשים, לנהל שיחה אחרת, לצאת מאזור הנוחות, ללמוד משהו שטרם הכרתם, ובעיקר, לסיים את היום הזה עם תובנות חדשות, קשרים אחרים, ויוזמות מפתיעות.
כאן תוכלו להכיר חלק מהאירועים והיוזמות שממחישים איך רעיון אחד יכול לקבל אינספור פנים - ולהפוך למפגש, לשיחה ולעשייה משותפת.
